מהי חרדה

חרדה היא חוויה פסיכולוגית - ריגשית ופיזיולוגית - גופנית. בניגוד לפחד החרדה היא חוויה פנימית שלא מגירוי חיצוני. או כתוצאה מגירוי חיצוני לא משמעותי.

המרכיב הריגשי של חרדה הוא תחושה לא נעימה של פחד וחוסר אונים, תחושה של אסון מתקרב, של חוסר שליטה.

לחרדה יש מרכיב גופני ומרכיב ריגשי:

מרכיב גופני -

חרדה מלווה בתחושות גופניות של מתח גופני, דריכות וערנות. בשלבים מאוחרים יותר יתכנו תהליכים גופניים נוספים כגון סחרוחורת, דופק מהיר, יובש בפה, פיק ברכיים, חולשה פתאומית, קוצר נשימה,לחץ בחזה, כאבי בטן או שילשולים, צורך להשתין ועוד. כשהמרכיבים הגופניים מגיעים בפתאומיות ונמשכים מספר עשרות של דקות ונרגעים בהדרגה - התופעה מכונה התקף חרדה או התקף פניקה.

מרכיב ריגשי פסיכולוגי -

תחושה לא נעימה, שמשהו נורא עומד לקרות, תחושה של חוסר אונים ובריחה לא באה בחשבון מכיוון שכרוכה במבוכה או בלתי אפשרית.

כאשר התופעות החרדתיות נמשכות והתיפקוד של האנשים נפגע, עלולה להתפתח הפרעת חרדה.

ישנן מספר הפרעות חרדה אולם המשותף לכולן הוא שישנה הסתמנות חרדתית על צורותיה השונות וגווניה המרובים. ןהכי חשוב מבחינת איבחון הפרעת חרדה היא פגיעה תיפקודית. הפגיעה התיפקודית נובעת בדר"כ בגלל המנעות ממצבים שנחשבים כמעוררי חרדה  ובגלל התופעות החרדתיות עצמן.

הפרעות חרדה:

קבוצת הפרעות החרדה הן הנפוצות ביותר מבחינה פסיכיאטרית. התיאוריות לבסיסן של הפרעות חרדה מרובות, החל מהבסיס הביולוגי שרואה בהפרת איזון חומרים במוח כסיבה, דרך התיאוריה ההתנהגותית - דפוסי רגשות, תחושות והתנהגות נלמדים, התיאוריה ההתפתחותית ועד לתיאוריות הדינאמיות בפסיכולוגיה שרואה בחרדה ביטוי של קונפליקטים תת מודעים.

הפרעות חרדה - קוים כלליים

הפרעת בעת (הפרעת פניקה) - התקפי חרדה חוזרים וראיית התקפים אלו כבעלי משמעות רפואית קשה (כגון שיש לאדם התקף לב) וחרדה מפני ההתקף הבא שיתפוס אותו לא מוכן.

חרדה ספציפית (פוביות) - חרדה מפני מצבים או גירויים הגורמים להופעת תחושת חרדה ורצון להמנע מהגורם המעורר חרדה. דוגמאות נפוצות: חרדה חברתית, ארכנופוביה (פוביה מעכבישים),חרדת בחינות, קלסטרופוביה (פוביה ממקומות סגורים),אגורופוביה (פוביה ממקומות ציבוריים ומרחבים).

הפרעת חרדה כוללנית (מוכללת) - חרדה זו באה לידי ביטוי בדאגות רבות ו"אמיתיות" אולם העיסוק בהן מוגזם.

הפרעה טורדנית כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית) - מחשבות חוזרות ומטרידות, שיחזור אירועים ומחשבות והצורך לבצע פעולות על מנת להוריד את החרדה.

הפרעת פוסט טראומה - החרדה מתפתחת כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה. התסמינים החרדתיים באים לידי ביטוי בשיחזורים של האירוע, המנעות וקבוצת תסמינים נוספת.

הפרעת הסתגלות עם תסמיני חרדה - הפרעת חרדה זו אינה כלולה בקבוצת הפרעות חרדה אולם יש לציין אותה בכל זאת. התופעות החרדתיות יכולות להופיע לאחר אירוע ברור שבעקבותיו האדם סובל מקשיי הסתגלות שבאים לידי ביטוי בתופעות חרדתיות.

טיפול בהפרעות חרדה

הטיפול בהפרעות חרדה יכול להיות אצל פסיכיאטר, פסיכולוג או פסיכותרפיסט.

טיפול תרופתי - המטרה היא להשיג את האיזון הרצוי מבחינת חומרים שמעורבים בהתפתחות חרדה - סרוטונין ונוראדרנלין, בעיקר. לשם תחילת טיפול תרופתי - פסיכיאטרי, יש ללכת לבדיקה אצל פסיכיאטר לשם איבחון והתאמת טיפול.

טיפול פסיכולוגי - טיפול פסיכולוגי יכול להיות אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט. טיפול פסיכולוגי יכול להיות במגוון שיטות חלקן מוכחות מבחינה מחקרית וחלקן…לא ממש. טיפול מוכח שמוכר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול קוגניטיבי פסיכותרפיסט, המטפל עובד עם המטופל מבחינה שכלתנית על מנת לבחון את החרדות מבחינה הגיונית ולעבד את המחשבות הנכונות במקום אלו הלא הגיוניות. כחלק מטיפול קוגניטיבי עורכים בדר"כ אימונים. האימונים הללו הם המרכיב של טיפול התנהגותי - על מנת לטפל בהמנעות ממצבים מעוררי חרדה.

טיפול בהיפנוזה - טיפול בעזרת היפנוזה יכול להיות כחלק מטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. טיפול בעזרת היפנוזה נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה. טיפול בהיפנוזה עובד על שינוי המודעות, לימוד שיטות הרפייה ותירגול התנהגותי של מצבים מעוררי חרדה.

ביופידבק - הטיפול בביופידבק עושה שימוש בתירגול יכולתנו לשלוט על התסמינים הגופניים של חרדה ובעקבותיהם ישנו שינוי במשמעות הפסיכולוגית הריגשית שהאדם סובל ממנה.

מעבר לעמוד הפוסטים לחץ:

פסיכיאטר